מגזין

טארוט ולנורמן: מה ההבדל?

טארוט ולנורמן מציעים דימויים שאפשר לחשוב איתם. ההיסטוריה, מבנה החפיסה ואופן הקריאה שונים בין שתי המסורות.

שתי היסטוריות

הטארוט הופיע כקלפי משחק בצפון איטליה במאה ה-15. ניחוש העתיד באמצעות הקלפים התפתח בצרפת בסוף המאה ה-18. חפיסת ריידר–וייט–סמית ראתה אור בלונדון ב-1909, עם איורים של פמלה קולמן סמית.

לנורמן קטן צמח מ״משחק התקווה״, שיצא בערך בשנת 1800 בנירנברג. החפיסה קיבלה את שמה ממגידת העתידות מארי אן לנורמן אחרי מותה ב-1843. אין ראיות לכך שעיצבה את החפיסה או השתמשה בה.

האיורים

טארוט כולל 78 קלפים: 22 של הארקנה הגדולה ו-56 של הקטנה בסדרות מטות, גביעים, חרבות ומטבעות. בשלוש חרבות של ריידר–וייט–סמית נראה לב מנוקב בלהבים. בעשרה גביעים יש קשת וילדים רוקדים.

ב-36 קלפי לנורמן מופיע לרוב דימוי יחיד מחיי היום־יום, למשל ספינה, בית, עץ או מפתח. ברבים מהם מודפס גם קלף משחק קטן. האיורים פשוטים מספיק כדי לחבר שניים או שלושה למשפט קצר.

איך קוראים כל חפיסה?

קוראי טארוט מתבוננים לעיתים בקלף בפני עצמו לפני שהם בודקים את תפקידו בפריסה. יש המפרשים קלף הפוך בנפרד. אפילו קלף טארוט אחד יכול לעורר כמה שאלות.

לנורמן קוראים לרוב בזוגות או בשורות. הרוכב והמכתב יכולים לרמוז על ידיעה, והלב והטבעת על חיבה ומחויבות. בפריסה הגדולה, Grand Tableau, גם למיקומי כל 36 הקלפים יש משמעות.

באיזו חפיסה כדאי להתנסות?

טארוט עשוי להתאים למי שאוהב לחקור סצנה או להתחיל כתיבה ביומן מתמונה. לנורמן עשוי להתאים למי שנהנה לצרף כמה דימויים ברורים ולראות איך השילוב משנה את הקריאה.

אפשר לנסות שבוע עם קלף טארוט אחד בכל בוקר ושבוע עם שני קלפי לנורמן. כדאי לבדוק מה נתן לך שאלה מועילה ליום. אף חפיסה אינה יכולה לומר מה יקרה.

התוכן מיועד לבידור ולהתבוננות. הוא מתאר פרשנות מסורתית, אינו מנבא אירועים ואינו מחליף ייעוץ רפואי, פסיכולוגי, משפטי או פיננסי.